יום חמישי, 29 ביוני 2017, 06:30:48

 
הריון ולידה בהולנד

תקופת ההיריון הינה תקופה נפלאה. תכנון ההיריון, הציפייה שבמהלכו וההתארגנות ללידה הינם שלבים מלאי שמחה גדולה ואושר אין סופי. עם זאת, הם טומנים בחובם שאלות, תהיות, מחשבות, פחד מהלא נודע, וצורך בתמיכה.

תשעת חודשי המתנה בארץ זרה לא עושים את התהליך ליותר קל או פשוט. תשעה חודשים בהם ההורמונים משתוללים, המון שינויים גופניים, מגורים במיקום גיאוגרפי שלא בהכרח הכי מתאים למצב הנוכחי, יכולים להיעשות קשים עוד יותר ללא עזרה, הבנה של המדיניות המקומית, או ידיעה לגבי מדיניות בתי החולים והלידה בכלל.

באתר זה נביא את מירב המידע הדרוש לכן – נשים יקרות, (גם בני הזוג מתקבלים בברכה) בכדי לעבור את תקופת ההיריון בהולנד בכיף, ברוגע ושלווה טיפוסית- כמו שרק בהולנד יודעים. נשתדל לספק מידע לגבי מדיניות בתי החולים בהולנד, תהליך בדיקות, מקרים חריגים, מיילדות, לידת בית טבעית או אפידורל, ועוד.

כדי לעשות קצת סדר בכל ה"שמועות" הקיימות בשוק ההריוניות, נתחיל מרקע קצר על הריון ולידה בהולנד בכלל:

הולנד ידועה כמדינה קצת חריגה בגישתם של תושביה (בעיקר הנשים...) להריון ולידה.
לא סתם אומרים כי הנשים ההולנדיות מאוד חזקות. חזקות פיזית ונפשית.

בעבר הרבה נשים ילדו לידות טבעיות, בבית, עם מיילדת – על הסדין בחדר השינה... כיום, מספר לידות הבית הצטמצם בצורה משמעותית. הסיבה לכך לא ידועה בוודאות נוכל רק לשער שאולי זה בגלל הדור הצעיר שקם, אולי בגלל המודעות לבית החולים או ריבוי הסטודנטים לרפואה בהולנד, אולי מפני שישנן יותר נשים ממדינות זרות החיות בהולנד?

כישראליות בהולנד, לרוב- קשה לנו מאוד להבין את הגישה ההוליסטית/הטבעית של לידה בבית. ללא מכשור, ללא אפידורל, ללא רופא מוסמך...אלא עם מיילדת? נשמע מוזר, אבסטרקטי, כמעט ובלתי נתפש. אך בל נטעה, גם בישראל קיים בימים אלו טרנד של לידות הוליסטיות/טבעיות בבית או במקומות אחרים שאינם בית-חולים.

מחקרים רבים בוצעו בתחום הריון ולידה, רבים מהם נבדקו בהולנד. הגישות הן שונות ואפשר להביא כמה נקודות חשובות שיכולות לתת מעט מידע על שתי השיטות.

מחקרים מסוימים תומכים בגישה ההוליסטית ללידה ביתית, ואפילו בדקו נשים היולדות בבית מול נשים יולדות בבית החולים ואת מהלך הלידה, תפקדו האישה והעובר, ותפקוד המיילדת או הרופא.
נתברר כי בלידות בית אין יותר מקרי חירום מאשר בלידות בבתי-חולים. הסיבות למקרה חירום הן רבות ומאוד אינדיבידואליות מאישה לאישה. אך לא ניתן לקבוע בהחלטיות כי בלידת בית יתקיים מקרה חירום ובבית החולים לא.

לידה בבית נעשית תמיד בהשגחת מיילדת.

מיילדת – אישה שהוסמכה לכך מקצועית, עברה לימודים וסדרת התמחות במיוחד לשם כך. מיילדת עוסקת רק בלידות. היא אינה רופאה שעוסקת בתחומים נוספים. ובכך היא מיומנת ביותר. הבעיה שלנו כנשים שאינן חסידות הגישה ה"טבעית" ללידה ביתית, מתחילה בשאלה:

"האם לבחור ללכת למעקב רפואי אצל מיילדת או אצל רופא בבית החולים? או רופא פרטי?"

אנו מגיעות מעולם בו אין ממש בחירה מודעת שכמוסכמה חברתית מיילדת היא אישה מספיק מקצועית ומיומנת לבצע מעקב הריון וליילד, מאשר רופא. אנו מטופלות אצל רופא נשים בישראל. כאשר יש לנו כאב גרון אנו הולכות לרופא משפחה, וכאשר יש לנו בעיית עור יש לנו רופא עור מומחה אליו נפנה. לא הפלא כי שיטת הרפואה ההולנדית תקשה עלינו את המחשבה והבחירה. המשך טבעי לכך הוא כי אנו עלולות להיקלע לתוך מצב בו תקופת ההיריון היפה הינה "פרויקט הריון ארוך, מייגע ומסורבל".

את גישת הרפואה בישראל ניתן לכנות כגישה רפואית פרופר. מעקב הריון נעשה על ידי רופא נשים, ולא רופא משפחה או מיילדת. רופאי הנשים ממליצים ללדת בבתי החולים, תומכים במיכשור מתקדםמעודדים לרוב בדיקות אולטרא-סאונד מתמידות, ונשאבים יחד איתנו, הנשים אל תוך עולם או תפיסת עולם שמשדרת לחץ אין סופי בנוגע למעקב הריון, תפישה שמרחיקה אותנו מעצמנו כמעט. אנחנו עלולות להיקלע למחשבות אין סופיות האם לעבור את בדיקת מי השפיר (על אף שאיננו בנות 35 ומעלה ואף על פי שבדיקת התבחין המשולש יצאה בסבירות גבוהה לכך שהעובר שלנו לא בסיכון לחלות בתסמונת דאון) או לא... עלולות להיכנע לחוקי הטכנולוגיה ולא לקחת שיקול דעת פנימי, שיקול שמונע מתוך אינטואיציה נשית חזקה. נכון שלעיתים האינטואיציה שלנו בנוגע למה שנכון לנו לעשות חבויה, ולשם כך יש לשקול היטב את צעדינו.

יש לזכור כי בדיקות הן חשובות מאוד, אך עם זאת, הכל צריך להיעשות בפרופורציה הנכונה. אפשר בהחלט לטוס לישראל לבצע את הבדיקות המשמעותיות אם לא בטוחים שבהולנד זה מספיק מקיף וודאי. אך יש תמיד לזכור כי הרפואה בהולנד איננה פחות טובה אלא שהגישה המנטלית פה שונה לחלוטין. ומכיוון שכך, יש לשאול את כל השאלות העולות בדעתכן לגבי מעקב הריון ולידה בין אם זה את המיילדת או הרופא, גם אם זה מרגיש לכן שאתן "מנדנדות" שוב ושוב. חשוב להרגיש בטוחות ומבינות מאשר לחוות חרדות או חוסר בהירות.

רובד נוסף עליו ניתן להרחיב את הדיון הוא: מצב הבדיקות בפועל בישראל.
לא פעם אנו מגיעות אל מרפאתו של רופא הנשים, מרפאה מלאה בנשים. חלקן הריוניות חלקן לא...לכל אחת מוקצב זמן בדיקה, כ-10 דקות במקרה הטוב, הרופא בלחץ של זמן בעצמו כי יש לו רשימה צפופה ביותר להספיק ולבדוק. מתוך כך יוצא שחלק מהנשים לא מקבלות הסבר מפורט על התהליך שהן עתידות לעבור.

בעוד שמעקב הריון על ידי מיילדת יכול להיות חוויה שונה לגמרי. לטוב או לרע. אנו נוטות להאמין כי המקרים זה לטובה. הליווי אצל מיילדת מתרחש מתוך הכרה במרכזיותה של האישה וצרכיה השונים. מיילדת מעבר להיותה אשת מקצוע, היא גם אישה. אישה שיודעת להבין כי מולה נמצאת אישה עם רגשות, עם הורמונים שמשתוללים,אישה בהריון- על כל המשתמע מכך.

בפגישה עם מיילדת, במיוחד אם מדובר בהריון ראשון או הריון ראשון בהולנד, יש אפשרות לשאול את כל השאלות, ברוב המקרים יענו לכן על הכל, אבל לא לשכוח לציין זמן מוקצב לכך מראש.

המיילדת יודעת לתת את כל המידע הדרוש לגבי איך יולדים בהולנד ומהי השיטה. כיצד מזמינים מקום בבית החולים עבור לידה, מה תפקידה של המיילדת מרגע זה ואילך ואפילו תמסור דף הנחיות מסודר מה עושים במקרים שונים, מקרי חירום, ירידת מים, צירים בלילה (שאינם תכופים לכל 5 דקות), עם מספרי טלפון נגישים.

המקום של ארגון המיילדות בדרך כלל הינו מקום נעים, עם חדר המתנה מלא במשחקי ילדים. החדר עצמו אינו מאיים בכלל, יש מיטה עם מכשיר לשמיעת דופק העובר, לרוב אין מכשיר אולטרא-סאונד בנמצא מכיוון שהמיילדות לא עורכות בדיקות כאלו (הן מוכשרות לכך אבל לא נהוג לעשות זאת כך).

מעקב הריון אצל מיילדת אינו בהכרח קובע כי אתן תלדו בבית. יתרונן הבולט של המיילדות הוא בכך שהן מלוות אתכן לאורך כל תקופת ההיריון, בכל דבר, הן האוזן הקשבת לכל בעיה, ובסופו של דבר הן גם מלוות אתכן באופן אישי לבית החולים אם תרצו ויילדו אתכן שם. כך אולי זה יקל על מי מכן שרוצה את התמיכה האישית של מיילדת אבל חוששת שמהלך הלידה יסתבך, ועדיין, מעדיפה להיות במקום מוגן עם מכשור ועזרים שיכול לתרום רבות במקרים מסוימים.

איך פונים למיילדת? איפה מוצאים אותן?
ארגוני המיילדות מונים בדרך כלל כארבע מיילדות לארגון. הרעיון הוא שיש מספר מפגשים במהלך ההיריון, למעשה הם כמעט מקבילים לכמות המפגשים (אם לא יותר) שעורכים עם רופאים בישראל. בכל חודש נערכת פגישה, בחודשיים האחרונים כמות הפגישות צפויה לעלות, עד שתגיעו לפגישה בשבוע או אפילו מדי יומיים. מכיוון שיש מספר מיילדות, בכל פגישה תפגשי עם מיילדת אחרת כדי שתכירי את כולן. בסופו של דבר, ביום הלידה, המיילדת שתהיה פנויה היא שתלווה אותך מפתח ביתך אל בית החולים או שהיא תיילד אותך בביתך. הכל לפי בחירתך האישית.

תהליך הרישום לארגון המיילדות הוא פשוט.
מתקשרים וקובעים פגישה. המיילדת או המזכירה תבקש מכן את כל הפרטים הדרושים, שלב ההיריון, פרטים אישיים ועוד. לאחר מילוי טפסים תכנסו לבדיקה ראשונה. בדיקה ראשונה למעשה היא בדיקת היכרות. במהלכה תשוחחו על מצבכן, תוכלו לשתף את המיילדת מהיכן אתן מגיעות ומה המנטליות אליה אתן רגילות בארץ מוצאכן.
בפגישה זו והלאה תוכלו לומר לכל אחת מהמיילדות אם אתן מעוניינות ללדת בבית חולים, אם אתן מעוניינות באפידורל-יש לציין זאת ואפילו תוכלו לבחור את בית החולים המועדף עליכן. במידה ואתן מעוניינות ללדת בבית, זה יותר קל- כי אז פשוט מתקשרים למספר החירום ברגע שמתחילים הצירים, עונה לכן מיילדת ומגיעה אליכן הביתה תוך זמן קצר.

להלן הפניות לשניים מארגוני המיילדות הקיימים בהולנד, הארגון הינו ארצי ולו סניפים שונים ברחבי המדינה:
קישורים:
knov
nvog

בזמן שפונים לחפש מיילדת, כדאי גם לפנות לאחת מהחברות שאחריות על הטיפול שתקבלי בבית לאחר הלידה.

מה זה טיפול בית?
בהולנד יש הטבה נוספת לאישה שיולדת והיא עזרה גדולה במקום מגורי האישה מיום בו היא חוזרת לביתה. העזרה מתבטאת באחות מוסמכת שמגיעה הביתה, מסבירה ליולדת כיצד יש לטפל בתינוק (בהנחה שזה ילד ראשון), כיצד לערוך אמבטיה, מה טמפרטורת המים המוצעת, כיצד להניק (מצוין אם יש בעיות בהנקה), מודדת חום לך ולתינוק ואפילו מנקה את השירותים והאמבטיה כדי שיישאר סטרילי. הטיפול הזה ניתן בין 6-8 ימים בדרך כלל, תלוי בסוג הלידה (טבעית או קיסרי) ובסוג הביטוח שלך.
ההטבה הזו נקראת: AFTER CARE CENTER. כאשר נרשמים לארגון המספק עזרה מסוג זה, יש לומר שרוצים את סוג הטיפול הזה וכן לבקש ערכה שתשלח לביתכן הנקראת בהולנדית: Kraamzorg.

זו ערכה עם סוגי תחבושות, תחתונים חד פעמיים ועוד אביזרים שיכולים לעזור לך בזמן לידה והתאוששות שאחרי. החבילה הזו ניתנת בחינם מכיוון שזה במסגרת הביטוח. כדאי לבקש מספיק זמן טרם מועד הלידה הצפוי (נניח חודשיים-שלושה) מכיוון שהחבילה עוזרת ממש מיום הלידה והלאה. (במקום לקנות בעצמך מוצרים מסוימים את מקבלת אותם בחבילה שתיגע בדואר ללא עלות).

קישור לאחת החברות שמספקות שירות שכזה.
(אפשר לשאול בחברת הביטוח איזה עוד חברות קיימות)

בנוגע לבית החולים המצב קצת שונה:
בהולנד לא ניתן להגיע לבית חולים ללא "הזמנת מקום". וכאן נכנסת המיילדת לתמונה. היא אחראית ביום לידתך ליצור קשר עם בית החולים שאת מעוניינת ללדת בו, ולוודא שיש חדרי לידה פנויים. (מה יותר קל מזה: המיילדת עושה את העבודה בשבילך. לחוות צירים מטורפים וגם להתקשר לבית חולים ולהמתין... זה נשמע כמו סיוט מתמשך).

מכיוון שבהולנד השיטה ללידה היא שיטת "הסרט הנע"...מי שיולדת משתחררת ממש לאחר כמה שעות מבית החולים לביתה. אין מספר רב של חדרי לידה כמו בישראל ולכן חשוב לוודא שיש להם מקום עבורך. (במקרים רבים אפשר לבקש ולהתעקש להישאר ללילה בבית החולים ולרוב מאפשרים זאת)

מצד שני, שיטת ה"סרט הנע" גורמת לכך שבית החולים אינו גדוש בכמות של מבקרים בלתי פוסקת (כמו שנהוג בישראל),ועוזרת מאוד ליולדת להתאושש, בשקט. מי שמרגישות את ההבדל המובהק הן במיוחד יולדות שמגיעות לניתוחים קיסריים, ושוהות 5 ימי התאוששות בבית החולים. המקום שקט, לאחיות יש המון זמן לטפל בכל יולדת! מדי שלוש שעות מגיעות האחיות לוודא שהיולדת בסדר, שהתינוק בסדר. הן עוזרות, מטפלות, מאכילות ורוחצות. דבר שלא עושות האחיות בבתי החולים בישראל. פשוט אין להן זמן או יכולת לעשות זאת.

דבר נוסף, כתוצאה ישירה משיטת ה"סרט הנע", בבתי החולים בהולנד אין חדרי תינוקות כמו שישנם בישראל. לאחר הלידה, התינוק נמצא פיזית ליד מיטת האם. מניחים אותו בתוך מיטת אינקובטור קטנה מצוידת בשמיכות, בקבוק חימום*, פתק עם כל נתוני הלידה עצמה, וכך הוא שוכב לו בכיף ליד אמו...

למי שיולדת בהולנד יש סיכוי טוב להגיע לאחר לידה לחדר התאוששות פרטי. מכיוון שאין המון יולדות בבת אחת במקום, לרוב האישה נמצאת בחדר לבד ובמקרה פחות מוצלח של עומס משכנים שתי יולדות בחדר. מי שחוותה לידה בישראל יודעת שלהיות בחדר התאוששות לבד או יחד עם אישה נוספת אחת בלבד, זו חוויה שונה וטובה. אין רעש של מבקרים , יש לך את השקט שלך, את הפרטיות שלך, את יכולה לישון או להניק או להתפשט איך שבא לך מבלי לחשוב מי נמצא מסביבך...

לנשים שיולדות בניתוח קיסרי בהולנד זה יכול רק להועיל. מכיוון שיש להישאר בבית החולים חמישה ימים לאחר הניתוח ותמיד עדיף כמה שפחות בלגן לידך. אם לוקחים בחשבון שלכל יולדת יש תינוק חדש, צווחני יותר או פחות, התינוק נמצא לידה- 24 שעות משעות היממה. לא תמיד כיף לנסות ללכת לישון עם תינוק שבוכה בחדר. לא תמיד זה עוזר שתינוק אחד בוכה ומעיר גם את התינוק השני. בכך אוכל לסכם את היתרונות שבחדרי הלידה שבהולנד.

אז שיהיה בהצלחה!

עוד קישורים רלוונטים:
קישור נוסף עם מידע על הורות בהולנד.

למידע על עולם האמהות בהולנד, הסבר על ערכות ה-kraamzorg , טיפול בילד ועוד.
קישור 1
קישור 2
קישור 3

קישור לארגון המציע קורס הכנה ללידה

קישור לשיעורי יוגה בזמן הריון, באמסטלפיין.

קישור לחיפוש דולה- תומכת לידה.

קישור לקורס הכנה ללידה בשפה האנגלית, קורס מותאם לזוגות

קישור לטיפולי מסג' בהריון וכן עיסוי תינוקות על ידי מטפלת ישראלית (דוברת גם אנגלית והולנדית):nirityogev@hotmail.com

בקבוק חימום*: הינו בקבוק מתכת מיוחד שניתן לקנות בכל חנות לציוד תינוקות כמו: Prenatal או Hema. ממלאים מים חמים בבקבוק עוטפים אותי היטב במגבת שמגולגלת סביב כולו, מניחים את התינוק במיטה או בעריסה כאשר הוא שוכב על הצד (זו תנוחה מועדפת לתינוקות ביום היוולדם) ואת הבקבוק העטוף מניחים לצד התינוק אבל – בגבו!כלומר: התינוק נשען על הבקבוק וכך שומר על חום גופו. זו שיטה מקובלת ביותר בהולנד ומשתמשים בה גם בבית ולא רק בבית החולים.

בדיקות הריון
בדיקות שחשוב לבצע במהלך ההיריון- מומלץ בישראל:
בדיקות סקר גנטיות:
בדיקות שמומלץ לערוך טרם הכניסה להריון אם אפשר. לבדיקות אלו חשיבות רבה וזאת מכיוון שניתן לגלות בהן מספר של פגמים גנטיים העלולים לגרום למחלה ביילוד. הבדיקות אינן ממומנות על ידי קופות החולים באופן מלא, יש הסכמים שונים עם הביטוח הרפואי המשלים, יש לברר בקופה אליה אתן שייכות. בבדיקות יש חשיבות למוצאם של בני הזוג. יש מספר בדיקות גדולות יותר לערוך במידה ושני בני הזוג ממוצא אשכנזי. בבדיקות אלו יש לערוך גם בדיקת טיי זאקס: מחלה קשה שגורמת לפיגור שכלי, המחלה אופיינית יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי.

בכדי לברר את כל הפרטים ניתן לפנות ללשכות המכונים הגנטיים השונים הפזורים בבתי חולים ברחבי הארץ.

בדיקת סוג הדם:
ניתן לבקש לערוך את הבדיקה גם בהולנד. הבדיקה נועדה לדעת מהו סוג הדם שלך וכן את סוג ה- RH שלך. RH יכול להיות חיובי או שלילי וזה משמעותי ביותר בזמן לידה.

הסבר קצר ומתומצת:
לכל אדם- גבר או אישה יש או אין RH בדם. בעלי RH חיובי: נמצא גורם ה RH בדם. בעלי RH שלילי: בבדיקת הדם לא נמצא נוגד ה RH.

יש להצליב בין RH חיובי או שלילי של האם לזה של האב. לכן חשובה הבדיקה אצל האם קודם לכן. במידה ונמצא כי האם היא בעלת RH חיובי – אין כל בעיה ואין צורך בהמשך בדיקות או מעקב בעניין זה. במידה והאם בעלת RH שלילי והאב חיובי, יש בעיה שדורשת מעקב וטיפול.

מהות הבעיה הינה במתן עירוי דם או בזמן לידה. בזמן לידה, דם האם מתערבב עם דם התינוק וזה יכול לגרום למצב קשה אצל התינוק. גופה של האם, בעלת RH שלילי – מזהה בזמן לידה גורם זר שהוא למעשה הRH שהגיע מדמו של התינוק. גופה מתגונן ומתחיל לייצר נוגדנים נגד כדוריות הדם האדומות של התינוק. דבר זה עלול לגרום להרס כדוריות הדם האדומות של התינוק (במיוחד מהריון שני והלאה) ולמעשה משמעותו היא שהתינוק ייוולד עם בעיית אנמיה קשה, בעיות לב וכבד ועוד. במקרים קשים התינוק עלול למות מוות תוך רחמי. במקרים כאלו ניתן לטפל בבעיה בזמן ההריון על ידי מתן חיסון לאם. לכן, כדאי ביותר לברר בשלב מוקדם מהו סוג הדם שלך וכן סוג ה RH.

בדיקת סוכר בצום:
בדיקה הנועדה לגלות מחלת סוכרת – נא להבדיל! הבדיקה לא מגלה סכרת הריונית (סוג ספציפי של סכרת העלולה להתפתח רק בזמן הריון). הבדיקה חשובה גם למי שיודעת שאינה חולת סכרת מכיוון שלעיתים ישנן נשים שאינן מודעות למחלתן, ובזמן הריון ההשלכות לעיתים בלתי הפיכות. הבדיקה נעשית בצום של לילה שלם לפני הבדיקה. מהלך הבדיקה: שתייה של סוכר ענבים בכוס מים.
בהולנד לא נהוג לערוך בדיקה זו.

בדיקת שתן לתרבית:
הינה בדיקה הנעשית עם שתן ראשון של בוקר ומטרתה לוודא כי אין זיהומים במערכת השתן. במידה ויש זיהום בשתן עלולה להתפתח מחלת כליות שמסוכנת מאוד בזמן הריון.

בדיקות שתן במהלך כל ההריון:
מדובר בבדיקות חלבון. בודקות את רמת החלבון בגוף. בהולנד ניתן לבקש לערוך אותן גם כן, אף על פי שלא נהוג לעשות זאת ולכן לא יציעו לכן.

בדיקת שקיפות עורפית:
בדיקת אולטרא-סאונד פשוטה וחשובה, מתבצעת בין השבוע ה-11 ל- 13 ו- 6 ימים. אין לבצע בדיקה זו משבוע 14 והלאה מכיוון שלא יהיה תוקף לנתונים שיתקבלו. בדיקה זו בודקת את עובי פס הנוזל שמצטבר בעורפו של העובר. ככל שעובי הפס עבה יותר כך מניחים שיש סיכוי גדול יותר לתסמונת דאון. הבדיקה מתבצעת אצל רופא מומחה לבדיקות אולטרא-סאונד. זוהי בדיקה מקדימה לבדיקת סקר השליש הראשון.
בהולנד עושים גם כן בדיקה זו באותם שבועות (11-13). מגיל 36 עלות הבדיקה מכוסה בביטוח הרפואי, מתחת לגיל 36 – יש לשלם כ- 140€ לבדיקה.

בדיקת סקר השליש הראשון:
סקר השליש הראשון = שילוב של בדיקת השקיפות העורפית עם בדיקת דם זו. בדיקה זו נועדה לבדוק בצורה יותר מקיפה מהם הסיכויים לתסמונת דאון בעובר. זוהי בדיקת דם פשוטה שמבוצעת במכונים הגנטיים או אצל רופאים פרטיים או במכוני אולטרא-סאונד.

את הבדיקה ניתן לערוך בנפרד מבדיקת האולטרא-סאונד אך אין לעשותה לאחר שבוע 13 ו-6 ימים.

את הערכים של הבדיקה יחד עם תוצאות האולטרא-סאונד+גיל האישה משקללים יחד ומגיעים לתוצאה הנכונה לבדיקה. תוצאה שניתנת לאחר מספר ימים מסיום הבדיקה. שקלול של הנתונים הללו יכול להביא לכ- 85% לגילוי של תסמונת דאון או מומים מולדים אחרים.

התשלום לבדיקה זו הוא בנפרד, יש לבדוק בקופות החולים או בביטוחים המשלימים אם ניתן לקבל החזרים על הבדיקה. לאחר בדיקה זו יש לעשות את בדיקת התבחין המשולש- לא כדאי לוותר עליה!
בהולנד עורכים גם כן בדיקת דם בשבוע 10, ומקללים אותה עם השקיפות העורפית שנערכת בשבועות 11-13. בדיקת שקיפות עורפית זו נקראת בהולנד: Combination Test

בדיקת התבחין המשולש:
את הבדיקה הזו עוברת כל אישה בהריון, מדובר בבדיקת דם ללא צום. הבדיקה מתבצעת רק במעבדות שיש להן אישור לבצע בדיקה זו. לעיתים, ניתן לבצע את הבדיקה בסניפי קופות החולים אך לאחר מכן היא עוברת למעבדה מורשית להמשך טיפול. יש לתאם מראש תור לבדיקה זו וכן להביא את כרטיס מעקב ההריון+טופס מבדיקת האולטרא-סאונד. הבדיקה כרוכה בתשלום- יש לברר מהי העלות מכיוון שהיא משתנה לעיתים.

בבדיקה זו בודקים את רמת החלבון העוברי בדם. (חלבון שמפריש העובר למי השפיר, השלייה והאם). את רמת ה-HCG ורמת ה UE3

שקלול של 3 פרמטרים אלו יחד עם גיל האישה מביא לגילוי של כ- 70% מהעוברים בעלי תסמונת דאון.

על סמך בדיקה זו, הרבה נשים מחליטות לעבור או שלא לעבור את בדיקת מי השפיר לשלילת תסמונת דאון.

יש לזכור כי מדובר בבדיקת סקר, אשר אינה מנבאת ב-100% את התוצאה. תמיד יש להיוועץ ברופא או יועץ גנטי בנוגע לביצוע בדיקות מסוג זה.

בהולנד לא עורכים בדיקת חלבון עוברי.

בדיקת סקר לגילוי סוכרת:
בדיקה המתבצעת משבוע 24 ועד 28. הבדיקה נועדה לגילוי סכרת הריונית. סכרת המתפתחת במהלך ההריון. הבדיקה אינה בצום.

סקירת מערכות מוקדמת וסריקת מערכות מאוחרת:
שתי הבדיקות הינן בדיקות אולטרא-סאונד. מבוצעות אצל רופאים מומחים לאולטרא-סאונד. הבדיקות בודקות את התפתחות העובר: חלקי גופו, כמות מי השפיר. סריקה מאוחרת בודקת כמובן את כל האיברים הניתנים לצפייה שהתפתחו מאז הסריקה הראשונה. סריקה ראשונה מתבצעת בשבוע 13 ו-6 ימים עד שבוע 17 ו-4 ימים. עלות הבדיקה גבוהה ואינה מכוסה במלואה בדרך כלל על ידי הקופה. סריקה מאוחרת מתבצעת בין שבועות 23-25.

בהולנד סקירת מערכות נעשית בשבוע 20 – פעם אחת בלבד. לא עורכים שוב בדיקה מאוחרת. על מין העובר מבשרים בהולנד רק בשבוע 20 כאשר מבצעים בדיקה זו.

בדיקת מי שפיר:
בדיקה שנועדה לגלות תסמונת דאון ומספר מומים נוספים. זוהי בדיקה השנויה במחלוקת. יש הטוענים כי היא מיותרת ואינה בודקת בהכרח את המצאות תסמונת דאון, אחרים טוענים כי היא חיונית ביותר.

בדרך-כלל, את הבדיקה עוברת מי שכבר ביצעה את בדיקת התבחין המשולש, ששקלל 3 נתונים עיקריים אשר בדקו אם לאישה יש סיכון גבוה או נמוך לשאת עובר עם תסמונת דאון.

בישראל, הבדיקה אינה נמצאת בסל הבדיקות ועלותה גבוהה. ניתן לשאול אם זכאים להחזר כספי את הביטוח המשלים.

ההנחה היא שנשים מגיל 35 חשופות יותר לסכנת המצאות תסמונת דאון, לכן, נשים הזכאיות למימון בדיקה זו הן נשים בגיל 35 ומעלה.

בדיקה זו מבוצעת אצל רופאי אולטרא-סאונד מומחים. יש להיוועץ ברופא טרם ביצוע הבדיקה.

בהולנד במידה ובדיקת השקיפות העורפית יצאה תקינה, ולפי המדדים ההולנדים בדיקה תקינה היא בהערכה של: 1:350, לא עושים בדיקת מי שפיר.

עלויות הבדיקה בהולנד:
מי שזכאית לכיסוי מלא של הבדיקה היא רק אישה שתוצאות הדקיפות העורפית לא יצאו תקינות. כלומר: מי שיש לה סיבה רפואית לערוך מי שפיר זכאית למימונה המלא. אחרת, יש לשלם באופן פרטי.

בחירת עגלה לתינוק
כיצד לבחור עגלה לתינוק?

שבוע 28. כבר לא ניתן לדחות את הקץ החלומות שלך על רכישת BUGABOO כתומה מדהימה או QUINNY ירוקה מהממת חייבים להתממש, כי בהולנד, אם לא מזמינים את המוצר כ-12 שבועות טרם תאריך הלידה המשוער, ספק אם נוכל לצאת לשאוף אויר קר או קפוא (תלוי בעונות השנה) עם הבייבי הקטן.

וכמו בכל פעולה הולנדית טיפוסית או הזמנת רכש שלא תהיה, חשוב להבין כי גם פה- "לוח זמנים" הינו או אינו שם המשחק בהולנד.

כל מוצר שתרצו להזמין – יש לקחת בחשבון זמן אספקה, מכיוון שברוב המקרים המוצרים אינם נמצאים במלאי של החנות ויש להזמינם מראש. והרבה זמן מראש...כן, שלא כמקובל בישראל, אין כאן חבילות לידה, ואת הכל קונים כשלושה חודשים טרם זמן הלידה המשוער. והיכן מאחסנים זאת? בבית...במחסן של הבית...אבל בטח שלא בחנות. אין חנויות שמוכנות להסדר כספי אפילו של שמירת המוצרים לתקופה של יותר מ-10 ימים.

ומשהבהרנו את הפרטים הקטנים, נפנה לעיקר. העגלה היא הדבר החשוב ביותר בקנייה הגדולה. היא תלווה אותך מיום הלידה ולאורך כל השנתיים הראשונות לפחות, אם לא יותר. עגלות הן מוצר מעוצב להפליא, משגע ביופיו, שרק ממבט חטוף ברחוב הולנדי טיפוסי אפשר להזיל ריר מהצבעים, הצורה, האלגנטיות וכן הגימור, ובכלל לשכוח שישנו תינוק רך שם בפנים....

עגלה ראשונה לתינוק שנולד מורכבת משני חלקים עיקריים:
אמבטיה:
המרחב שבו התינוק יכול לישון ללא קשירה, בדרך כלל מרופדת מסביב, נראית כמו אמבטיה לרחצה ומכאן השם ה"מקורי".
טיולון:
החלק בעגלה עם חגורות הבטיחות שעליו מסיעים את התינוק בישיבה. זהו החלק המשמעותי ביותר בעגלה כי עליו הילד מבלה את מירב שנותיו הראשונות. (יש להבדיל בין טיולון מובנה של העגלה לבין עגלת טיולון קלה נפרדת שאינה מורכבת מחלקים שונים והרבה יותר קלה לתפעול בנסיעות, למשל. הרבה הורים מתייאשים לאחר כשנה כתוצאה מכובד וקושי תפעולי של הטיולון המובנה בעגלה הראשונה שרכשו, וקונים טיולון קל יותר הבנוי מחלק אחד בלבד. ראו "טיולון פשוט" בתמונה.)

כמו כן, קיים תמיד ה"סלקל":
זהו חלק הכיסא שמתחבר גם לרכב- ככסא בטיחות בחודשיו הראשונים של התינוק. לסלקל ידית נשיאה ולכן קל מאוד להוציא אותו מהרכב אל שלדת העגלה או סתם להעביר את התינוק בעודו שוכב בתוכו.

אז איך בוחרים את העגלה המתאימה לנו ביותר?
כדאי להקדיש מחשבה נוספת לשאלה זו, במיוחד למתגוררים בהולנד. דווקא בשל העובדה כי בהולנד פופולאריות מאד עגלות כגון: BUGABOO, QUINNY, STOKKE, MUTSY. כולן עגלות מעוצבות מהממות, שקל מאוד לפנטז איתן על טיולים עם הבייבי ברחוב... מדובר בעגלות שמתאימות מאוד למזג אויר חורפי, ניתן לרכוש אותן מסוגי בדים שונים כגון: פליז או קנבס. ושלא נדבר על מגוון הצבעים שרק מתחדש ומשתפר משנה לשנה.

ישנם גם מוצרים נלווים כגון: שק שינה (הכרחי אם את יולדת בחורף בהולנד!! חשוב וכדאי לקנותו בכל מקרה מתוך מחשבה שהתינוק הינו ילד לעתיד ונשתמש גם בחורף בהיותו בן שנה או שנה וחצי בעגלה מחוממת היטב. כמו כן, זה עוזר אם נוסעים לטייל באירופה בימות החורף)

כיסוי גשם:
כמעט תמיד מגיע עם העגלות הנרכשות בהולנד. בהתחשב בכמות המשקעים השנתית בהולנד מומלץ ביותר שיהיה כזה כיסוי. מדובר בעגלות קלות לטיול אך אינן קלות בהכרח לנשיאה, פירוק והרכבה. כשמטיילים עם עגלות אלו מרגישים שיש לנו "מרצדס" ביד. ואין הכוונה היא בהכרח לשק כסף בו זכינו בלוטו.

אין קושי לשנע את הגלגלים, הם גדולים יחסית ועשויים מגומי עבה ולא פלסטיק, הם מתגברים על מכשולי הדרך. מדרכות אספלט, שבילי עפר, אבני חצץ, דשא וחול. ידית הנשיאה שלהן הינה אחת (ברוב הדגמים) וגם פה אסב את תשומת ליבך! יש הבדל בין ידית אחת לשתי ידיות. כאשר קיימות שתי ידיות לעיתים יהיה קשה לסחוב ביד אחת את העגלה וביד השנייה את סל הקניות או את הכלבה שהורדנו לטיול אחר הצהריים... המלצתי האישית תמיד היא ידית אחת. יותר נוח, יותר קל.

יש לשים לב כי העגלה שעומדת למבחן צריכה להיות בעלת משענת בחלק ה"טיולון" שלה, שעוזרת לתינוק החל מהיותו בן שנה ונותנת לו תמיכה מקדימה. הדבר עוזר גם נגד החלקתו של התינוק החוצה... (אף על פי שיש לקשור את התינוק תמיד לעגלה!)

מצד שני, אם אין לך רכב עם בגז' גדול דיו, תהיה זו טעות לרכוש עגלה מהסוג הנ"ל. אלו עגלות גדולות, בעלות גלגלים גדולים,המתפרקות לשני חלקים עיקריים ולעיתים מסורבלים. בנוסף, מדובר במחירים די גבוהים עבור מוצרים אלו. (קרוב ל-1000 יורו לעגלה)

הערה מטעם אישי:
אם הייתם גרים בישראל אולי הייתם מעדיפים לרכוש עגלה מסוג פג-פרגו או אינגליזינה אלו הן עגלות קלות יחסית, יש להן אמבטיה וטיולון אך הן לרוב מגיעות כחלק אחד, שלדה לא מסורבלת או גדולה והחשוב הוא שהיא נכנסת לכל סוג רכב משפחתי! העגלות הפופולאריות בהולנד מאוד נוחות למי שלא צריך לנסוע מספר פעמים ביום ברכב. למי שהולך ברגל או נוסע בחשמלית, הן מאוד מומלצות. כמו כן הן חזקות מספיק וניתן לתלות עליהן מספר תיקים במקביל.

יש לקחת בחשבון גם את הסל הנלווה המובנה בכל עגלה. לכל עגלה יש סל בגודל אחר. ב- BUGABOO למשל, הסל אינו אפקטיבי כל עוד הבייבי שוכב באמבטיה מכיוון שקשה להגיע אליו ולשלוף ממנו ציוד. אך מרגע בו העגלה הופכת לטיולון, הסל נהדר, מרווח מספיק. ב- STOKKE הסל לא גדול, אך הגישה אליו קלה תמיד. כמו כן ב- MUTSY אין בעיה של גישה אך מדובר בסל רשת פתוח שאינו נסגר, לעיתים זה מחייב תיק נוסף או שקית אחסון.

מה לגבי תנוחת התינוק?
תינוק בן יומו ועד לגיל ארבעה חודשים לפחות שוכב בתנוחה של 180 מעלות. לכל העגלות הטובות יש אמבטיה של 180 מעלות אך לא לכולן יש טיולון של 180 מעלות. כדאי לרכוש עגלה עם טיולון זה אך זו לא חובה. מבחינה בריאותית, תינוק מגיל חצי שנה ומעלה לא חייב לשכב ב-180 מעלות. (זה רק יכול להיות לו יותר נוח כשהוא עייף....)

ובכן, מהי העגלה המושלמת?
# כזאת ששוקלת כ-7 ק"ג, המכילה שלושה חלקים: אמבטיה, טיולון וסלקל.
# מתקפלת בקלות לצורת מטריה: שיהיה קל ונוח.
# בעלת שיפוע של 180 מעלות (באמבטיה בעיקר), שהחומר שממנו היא עשויה נעים למגע ולא זול .
# נכנסת לתא המטען של הרכב
# כדאי שיהיה לה כיסוי צל גדול ורחב עם חלון לצפייה בתינוק (כיסוי צל בהולנד יכול להגן גם מפני גשם קל...)
# חשוב להסב תשומת לב לגלגלים: בגלגלים כפולים עלולות להיתקע אבנים. גלגלים מנופחים מגומי: נוחים לטיול אך חשופים יותר לתקרים.
# יש לוודא כי יש מקום עבור תליית תיק נוח שקונים בדרך כלל עם העגלה לכל מוצרי התינוק.
# מגש מתרומם בקצה הטיולון שהתינוק לא יחליק.
# אפשרות לקיפול בלי להתכופף.
# עגלה גבוהה מספיק בה התינוק שוכב/יושב בגובה בו אנו לא נתכופף.
# עגלה נמוכה מספיק כדי לשמור על יציבות מרבית.
# עגלה עם ידית אחת ארוכה לדחיפה כדי שניתן יהיה לדבר בנייד תוך כדי שימוש...
# עגלה שעולה 1500 ₪ או בחריגה ל- 1800 ₪.

ו...שתהיה מעוצבת ולא רק נוחה כמו "מרצדס", כבר הזכרתי?!
בכל בחירה שלא תיקחי, החשוב ביותר הוא שתצליחי! !

רישום התינוק ברשויות המקומיות
כיצד רושמים את התינוק באופן חוקי בהולנד?
תוך שלושה ימים מיום הלידה יש לרשום את התינוק בעירייה, בעיר בה הוא נולד. העת הרישום יש לכתוב את שמו של התינוק הנולד ולכן חשוב מאוד לדעת מה השם הרצוי... רישום זה מחויבים לעשות האב או האם על ידי הגעה פיסית אל העירייה, ולמלא את הטפסים הנדרשים. במידה ואף אחד מההורים לא יכול להגיע לעירייה מכל סיבה שהיא, מי שיכול להחליפם יהיה אדם שהיה נוכח בלידה או שהלידה התרחשה בבית של אותו אדם, לחילופין, אדם המורשה מטעם בית החולים בו התרחשה הלידה. אין עלויות לרישום לידה אלא במקרה ואתם מבקשים העתק של הרישום. בהמשך מקבלים גם תעודת לידה.

המסמכים שיש להמציא בעת רישום התינוק:

- מסמך זהות בתוקף של האדם המבצע את הרישום (דרכון, רישיון נהיגה, תעודת זהות או אישור שהייה)
- תעודת נישואין (אם האם נשואה)
אם הילד כבר רשום בעירייה אחרת או עם נוטריון-המשפט האזרחי (notaris), יש להביא הוכחה לכך (מסמך).
- פרטי תאריך ושעת הלידה של התינוק.

ארגונים בירוקרטיים - IND
ארגונים בירוקרטיים סביב הרך הנולד:

ברגע שהתינוק נולד יש להודיע על כך לעירייה בעיר בה ממוקם בית החולים בו ילדת. הודעה זו חייבת להיעשות תוך שלושה ימים מיום הלידה על ידי אחד ההורים. ההודעה משמעותה: הגעה פיזית לעירייה עם תעודת לידה שמקבלים מבית החולים עם כל הפרטים הנדרשים.

דבר נוסף וחשוב, יש לרשום את הילד בעירייה בשמו החדש! לכן, חייבים לדעת מה השם תוך שלושה ימים מיום הלידה.

הוצאת תעודת ID:
יש להוציא תעודת ID לרך הנולד. משרד הIND לא מסונכרן מול העירייה ולכן הם אינם יודעים שנולד לכם תינוק חוקי בהולנד. עליכם לדאוג לכך בכוחות עצמכם. להתקשר ולקבוע פגישה במשרדי INDI ולהמשיך בתהליך ההרשמה של התינוק על פי הנחיות המשרד.

טיסה ללא תעודת ID לרך הנולד:
באופן עקרוני, אם קבעתם פגישה לקבלת תעודת ID זה ועדיין לא הגיע מועדה או שהגיע, אבל עדיין לא קיבלתם את כרטיס ה- ID לתינוק, תמיד תוכלו לטוס מחוץ להולנד וחזרה עם אישור מיוחד שתבקשו על מועד הפגישה או על כך שאתם נמצאים בתהליך זה. בדרך כלל ייתנו לכם מספר כלשהו המעיד על תהליך טיפול וזה מספק את הרשויות בשדה התעופה. לעיתים, גם לא ישאלו בכלל שאלות וייתנו לכם לעבור ללא קושי.

הוצאת דרכון לרך הנולד:
כל תינוק חייב בדרכון מיום היוולדו.
את הדרכון מוציאים בשגרירות ישראל הממוקמת בהאג.
פרטי השגרירות:
כתובת:
Buitenhof 47
,2513 AH Den Haag
טלפון: 070-3760500
אתר אינטרנט
השגרירות כבר דואגת לעדכן את משרד הפנים הישראלי על התינוק.

ברית מילה בהולנד
"בעצב תלדי בנים" ובשמחה תחפשי מוהל
נולד לך בן. איזה יופי- ברית כדת וכדין צריך לעשות לו, נכון? בהולנד, יש מספר אפשרויות בהן תוכלי למצוא את המוהל המתאים לכם ביותר. תחילה יש להחליט אם מעוניינים במוהל רב דתי או מוהל שהוא גם רופא במקצועו. שתי השיטות לחיתוך שונות אצל כל אחד מהמוהלים.

בהולנד ידוע שיש 2 מוהלים רבנים המגיעים מבלגיה:
הרב וייס – 262086 – 32 - 32 +
הרב אקשטיין – 3319041 – 32 – 32 +

מדובר במוהלים עם ניסיון רב, המוכרים בקהילה הדתית, בדרך כלל הם מוהלים בהולנד ובלגיה. אין צורך לקבוע איתם חודשים מראש...כמקובל בשיטה ההולנדית. יש להרים טלפון ולחכות שיאמרו לכם:"התקשרו שוב לאחר הלידה". כך הם יודעים בדיוק מה היום שעליהם להגיע אליכם.

הטלפון הראשוני חשוב כדי לדעת שהם פנויים בסביבות התאריך הצפוי ללידה. לעיתים הם בחופשה או בפעילות אחרת וכדאי לכם להיות מוכנים מראש. הם מגיעים לכל מקום שתרצו: לביצוע הברית בביתכם או במקום אחר.

יש אפשרות לברר גם בבית חב"ד באמסטרדם על מוהלים, לפנות אל הרב יצחק וורסט: 6411402 – 020
במידה ומעוניינים ברופא מוהל, ניתן לפנות לבית חב"ד ולבקש מוהל שהינו רופא.

ברית בבית החולים:
קיימת אפשרות לערוך ברית בבית החולים עצמו. ניתן לברר זאת מול הרופא המיילד בבית החולים אך דבר זה אינו מקובל לרוב ולכן כדאי לבדוק היטב מי הרופא שעושה, זאת באיזו שיטה ואפילו לקבל המלצות ממי שכבר עבר שם תהליך זהה.

ביקורת לאחר החיתוך:
ביקורת נעשית לאחר מספר ימים על ידי כל אחד מהמוהלים המוזכרים לעיל. מטרתה: לוודא שהתינוק בסדר, שהחיתוך נעשה היטב ואין בעיות מיוחדות.

מה מכינים לטקס הברית?
עבור טקס הברית יש להכין מספר דברים מראש, שאלו את המוהל שלכם והוא כבר יאמר לכם מה דרוש. מדובר במוצרים שבנמצא כגון: מברשת מיוחדת, סדין לבן נקי וחיתולי טטרה... צמר גפן, יין, לכל מוהל הדרישה שלו.

Share    לראש הדף